על הספר חמש שפות לאהבה מאת גארי צ'פמן

ד"ר גארי צ'פמן, כומר וד"ר לאנתרופולוגיה כתב את הספר "חמש שפות לאהבה" בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת. הספר זכה לתהודה רבה – 20 מיליון עותקים נמכרו ברחבי העולם והוא הופץ ב-49 מדינות. הספר הוא תוצר של מפגשים עם מאות זוגות שבאו להתייעץ עימו בתחום הזוגיות שהביאוהו לידי תובנה שקיימות חמש שפות של אהבה. לדבריו, לכל אחד מאיתנו יש מספר שפות אהבה אך ברוב המקרים קיימת שפה אחת דומיננטית בעוד היתר צצות לעיתים רחוקות וגם זאת בסיטואציות מסוימות.

עוד דבר שיש לתת עליו את הדעת שבתחילת תקופת הזוגיות, בתקופת "הפרפרים בבטן" אנו בכלל לא מבחינים בכל מיני דברים והתנהגויות שבעתיד הלא רחוק (במידה והזוגיות תימשך), בעוד שנתיים-שלוש, כ"שהפרפים ימשיכו בדרכם", יפריעו לנו ויכעיסו אותנו ונהיה זוג "נורמאלי". לדברי ד"ר צ'פמן הליקויים שזוגות מתחילים להבחין בהם בתום תקופה ההתאהבות היו נוכחים גם בתקופה ההיא אך בני הזוג היו כל-כך מוכי סנוורים שהם לא הבחינו בהם. אך מששככה הסערה החלו הליקויים לצוץ ויחד עימם חילוקי הדעות והמריבות והדברים עלולים להגיע, תוך זמן קצר, עד כדי גירושין.

ד"ר צ'פמן טוען שלכל אחד מאיתנו יש "מיכל אהבה" ומיכל זה חייב להיות מלא כל הזמן. כשצצים חיכוכים בין בני זוג הדבר מרמז שמיכל האהבה, אצל אחד מבני הזוג, התרוקן וייתכן שאף אצל שני בני הזוג. כפי שציינתי לכל אחד מאיתנו יש מספר מיכלים (חמישה במניין) אך אחד מהם הוא ה"גדול" והעיקרי ויתר הארבעה הם משניים. באלו מכלים מדובר, או כפי שאציין מעטה ואילך – באילו חמש שפות מדובר?  להלן פירוט השפות שהן שפות האהבה.

• מילים בונות ומחזקות
• זמן איכות
• מתנות
• שירות הדדי ועזרה
• מגע גופני

מילים בונות ומחזקות

בעברית היינו אומרים: פרגון, מחמאות ועידוד. כולנו אוהבים לשמוע מילה טובה, כגון:  "כל הכבוד", "עשית זאת", "ענק", "נפלא", "מדהים" וכו'. כן, אם עשינו דבר מה מוצלח אין סיבה שלא יחמיאו לנו (והבה לא נתייחס לרגע לכאלה שמטבעם קשה להם להחמיא ולפרגן). כן, אף אישה לא תיעלב אם יחמיאו לה על תסרוקתה או חצאיתה הנאה. ואף גבר או אישה לא ייעלב מדברי עידוד כגון: "לך בכוחך זה", "עלה והצלח" וכו'.

מי שזאת השפה הראשית שלו מאוד ייעלב אם סביבתו תתעלם ממשהו מוצלח שהוא/היא עשה/תה והסביבה מתעלמת מזה או שהבן זוג מתעלם מזה. ידועים המקרים, במיוחד בקרב זוגות, שבעל מחמיא לרעייתו ואומר לה "החולצה ממש יפה, תתחדשי" והיא משיבה לו "היא היית החדשה לפני חצי שנה….". 

אני רוצה להיות ממוקד ולומר שאם זו שפתו של אחד מבני הזוג והוא לא מקבל חיזוקים מבן/ת הזוג הוא עלול להיפגע. לא לשים לב לפריט לבוש חדש יכול לגבול כמעשה פשע, ברמה הזוגית ועילה לעלבון. לא להחמיא על קידום בעבודה או פרס שניתן זו כבר עילה לפיצוץ ביחסים. מאידך, אם בן/ת הזוג "עומד/ת על המשמר" ודואג/ת להחמיא ולומר מילה טובה הרי שהוא/היא יקנו את עולמם אצל בן הזוג המוחמא ומאידך בן הזוג שקיבל את המחמאה או מילת העידוד "ירגיש בעננים".

זמן איכות

בני האדם במאה ה-21 הם אנשים עסוקים, בד"כ. בניגוד לאורח החיים שהתקיים רק לפני עשרות שנים בו התקיימה חלוקת תפקידים בהם הגבר, בעיקר, עסק בפרנסת הבית והאישה עסקה במטלות הבית והילדים הרי שכיום עולם התעסוקה נפתח בפני נשים ואף הן עסוקות. עם זאת יש אנשים האומרים שלמרות השינויים שחלו הם חותרים להקצאת זמן איכות עם בן הזוג ובמילים אחרות הייתי מגדיר זאת ואומר שהם מקצים זמן לזוגיות. 

העדר זמן איכות בין בני הזוג גורם לריחוק בין בני הזוג. בני הזוג לא יודעים מה קורה בעולם של בן הזוג, האם טוב לו או רע לו, מהם הקשיים במסגרת העבודה ומה מידת שביעות הרצון מהעבודה ועוד כהנא וכהנא. הזוגיות, כשלעצמה, הופכת למשנית ובני הזוג הופכים, במקרה הטוב, לשני שותפים לדירה ובשלב הבא הם יהפכו לזרים.

זמן איכות משמעותו ששני בני הזוג "מתנתקים" מעולם. מכבים את הטלפונים הניידים ואת הטלוויזיה. ישיבה יחדיו על הספה וצפייה בטלוויזיה אינה זמן איכות. אפשר גם לצאת למסעדה, להצגה, סופ"ש (ללא הילדים) או סתם לטייל יחדיו. החשוב בכל פעילות שתבחרו שהיא תתקיים אך ורק ע"י שני בני הזוג ללא כל שותפים. ובזמן הזה העבירו חוויות ממקום העבודה, העלו זיכרונות מהעבר, טוו תוכניות לעתיד או כל דבר אחר שתמצאו לנכון והעיקר להישאר מחוברים, לרצות לשמוע את הבן/ת זוג, לגלות אמפתיה ודאגה. אגב, לא חייבים לעשות דברים בומבסטיים, כגון: יציאה לטיול, סופ"ש וכו'. גם את תקפידו להיפגש פעמיים שלוש בשבוע, בסלון הבית, ולשתף האחד את השני הזוגיות שלכם תפרח. שלא יובן שלא כהלכה – אין לערוך את השיחה במתכונת של ישיבת עבודה אלא של העברת חוויות כשהכול נעשה בכיף וברצון לשתף את השני. וכן, זו גם ההזדמנות ללבן בעיות זוגיות שטרם הספקתם ללבנן. ואל דאגה, גם אם לא הגעתם לפתרון אזי המשיכו בפגישה הבאה… .

מי שזו שפת האהבה שלו יחוש כאילו הוא חזר לתקופת ההתאהבות כשאז הרבו לדבר…. בתקופה ההיא הזוגות מחפשים זמן איכות "ומשום מה" גם מוצאים אותו…. .

מתנות

נשמע מוזר אך גם זה קיים. נכון, אנו מכירים את הסיפורים על שועי עולם שקונים לאהובותיהם מתנות בומבסטיות אך לא לזאת הכוונה. אני דן כאן על "הציבור הסביר". כן, גם שלמה המלך אמר "…. שונא מתנות יחיה" (הכתיב במקור: מתנת, משלי, ט"ו, כ"ז). 

אוהבי המתנות רואים בנותן המתנה מזווית של "תודה שחשבת עלי". לפיכך, המתנה אינה צריכה להיות מנקרת עיניים או יקרה אלא ניתן להסתפק במשהו סימלי, כגון: פרח שנקטף בדרך הביתה, או מעשה יצירה שנעשה ע"י הנותן אותה אף אם הוא אינו אמן דגול. 

לפי ד"ר צ'פמן מתנה אינה חייבת להיות משהו גשמי שניתן לאחוז בו או למשש אותו. גם נוכחות היא מתנה והכוונה לנוכחות של בן/ת הזוג בעת משבר: וויכוח, למשל. נוכחות בן הזוג יכולה לנסוך ביטחון בצד החלש גם אם הוא צודק אך הוא בלחץ בעת ההיא ומילותיו נעתקות מפיו. 

אגב, שפה זו אינה ברורה מאחר ותמיד בעת קבלת מתנות אנו מביעים מילות תודה, מחייכים ושמחים. הואיל וכולנו מתנהגים כך במצבים כאלו הרי שבן/ת הזוג לא יוכלו לדעת שזו גם שפתנו לפיכך רצוי מאוד לומר זאת באופן מפורש לבן/ת הזוג. משפט כגון: "אני אוהב/ת מתנות וממש לא צריכה להיות סיבה מיוחדת לכך" תבהיר לבן/ת הזוג מי עומד מולו….. .

שירות ועזרה הדדית  

שפה הנכונה ומתאימה גם למקום העבודה וגם לזוגיות אך הבה נתרכז בזוגיות. 

כשעסקתי ב"זמן איכות" הסברתי שבמאה ה-21 אנו, גברים ונשים כאחד, עסוקים. מאידך לא חונכנו לחיי זוגיות ולא הוכנו לכך. כל פועלנו במסגרת הזוגיות מועתק ממה שראינו בבית. כמדומני שנשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש הבן, היה מבין הראשונים שהבין שיש גם בית ולא רק עבודה והוציא הוראה לכל עובדי הבית הלבן שאין לעבוד לאחר השעה 18.00. 

השאלה הנשאלה: במידה ויינתן לנו מספיק זמן לביצוע מטלות אישיות האם המטלות תתחלקנה באופן שוויוני או באופן מגדרי? מי יבשל – גבר או אישה (והבה לא נעסוק ביוצאים מהכלל)? מי יבצע תיקון בבית (צבע, סיוד, חשמל וכו') – גבר או אישה? מי יפתח סתימה בכיור – גבר או אישה? נכון, יש יוצאים מהכלל אך לא בכך עסקינן.

בנכונות "לתת יד" במלאכות הבית, או בכל מטלה המשרתת את שני בני הזוג, נשלח רמז שלשני בני הזוג אכפת מהדבר וכל אחד נושא באחריות ואין הדבר באחריות צד אחד בלבד. בד"כ שני בני הזוג עובדים ומכאן שכל אחד ועומסיו שלו ועל זה יש להוסיף את תחזוקת הבית. נכון, יש כאלה שטובים יותר בתחומים מסוימים ויש כאלה שטובים בתחומים אחרים אך כל עוד קיימת נכונות לסייע הרי הדבר משובח, למשל: אם הגבר אינו יודע לבשל הדבר אינו פוטר אותו מלסייע לרעייתו והוא יכול לסייע במלאכת הבישול  בקילוף הפירות והירקות. אם אישה אינה יודעת לתקן שקע היא יכולה לסייע לבעלה ב"להחזיק פה" ו"להחזיק שם" והגשת כלי עבודה.

במסגרת העבודה אנו נזהה בקלות את אלה שזו שפתם. החבר'ה האלה תמיד נכונים לעזור ולפעמים הם עצמם ישאלו "האם את/ה זקוק לעזרה"? בעגה הישראלית אנו מכנים אותם "נשמות טהורות" ושני הצדדים, הן העוזר והן מושיט העזרה, יוצאים נשכרים.

מגע גופני

מגע גופני הינו צורך חיוני לבריאותנו הנפשית והפיזית. עם לידתנו זה הדבר הראשון בו אנו חשים ומאז הוא מהווה מרכיב חשוב בחיינו. מגע של עור בעור ממלא תפקיד חשוב בביסוס הקשר שבין הורה לילד.  

מגע יכול להיות בצורות שונות: חיבוק, לחיצת יד, נשיקה וקיום יחסי מין. נושא המגע מושפע מתרבויות ודתות אך הוא קיים בכולן. שימו לב למתרחש שקבוצת חיילים, מאותה יחידה, נפגשת לאחר חופשת שבת. כן, קיימות נורמות שונות בנוגע למגע בקרב עדות, למשל: מגע בין גבר לאישה בחברה המוסלמית לבין גבר לאישה בחברה היהודית. 

נכון, לא ניתן לעשות הכללות בנושא מגע פיסי. יש כאלה שאינם מחבבים את המגע הגופני ויש כאלה שמתמוגגים מכך. לפיכך יש לנהוג בזהירות בטרם "נתנפל" בנגיעות.

קיום יחסי מין נחשבים לטופ שבמגע הגופני וכערך הגבוה ביותר בהבעת אהבה. נכון, לא כל קיום יחסי מין משמעותו שבני הזוג "מאוהבים מעל הראש" אך כל זוג מאוהב יקיים יחסי מין. וכמו כל דבר, גם תחום זה דורש מיומנות. ד"ר צ'פמן טוען: "אם קיום יחסי מין הם צורך העיקרי של בן/ת הזוג אתם יכולים ללמוד את אומנות האהבה באמצעות קריאה ושיחה. הלימוד יעצים את יכולתכם להביע אהבה".

אם גילינו את השפה הזו בבן זוגנו הרי שאין לדבר מתכונת אחידה לביצוע. כל מה שיש לעשות זה לגעת במקומות שונים של בן/ת הזוג ולגלות איזה אזור רגיש יותר למגע. קיימים הבדלים בין בני האנוש במקומות הרגישים למגע ולפיכך יש לבדוק את הנושא בעדינות. מעניין לדעת שדווקא אלו ששפת האהבה שלהם היא נגיעות פגיעים יותר במקרים של בגידה והטראומה תהיה מורכבת יותר.

מגע גופני מסמל אהבה עוצמתית. שימו לב לתופעה שבעת משבר אנו נוהגים לחבק זה את זה. הדבר הכי נכון לעשות בעת משבר הוא להפגין אהבה. לדברי גרי צ'פמן "משברים מעניקים הזדמנות מיוחדת במינה להביע אהבה. המגע הרך ייזכר לטובה במשך זמן רב, גם אחרי שהמשבר ייעלם. אבל, אם לא תגעו ותחבקו ייתכן שהמחדל הזה לא יישכח לכם לעולם".

הערות/ הארות לספרו של גרי צ'פמן "חמש שפות לאהבה"