האדם הוא טיפוס חברתי וע"כ הוא זקוק לחברת בני אנוש. אדם הנימצא בקשר זוגי לא מחפש רק "נציג/ה" מהחברה שמסביב אלא למישהו שהוא יוכל להישען עליו, לבטוח בו, לחלוק עימו את עולמו, שיעניק לו חיבה, שיפגין דאגה כלפיו וכו'. אם כל זה יקרה הרי שאף אחד מאיתנו לא יחוש בדידות.
מספר עובדות לא נעימות אודות הבדידות
- לפחות 25% מהמוגדרים כנשואים מרגישים בדידות בזוגיותם.
- אנשים החשים בדידות חולים במחלות כרוניות יותר מאלו שאינם חשים בדידות.
- אנשים החשים בדידות מועדים ללקות בדכאון. פרופ' עמי שקד טוען שאלו שתי מחלות המזינות זו את זו.
- אנשים בודדים אינם נוהגים לשתף את סביבתם בתחושת בדידותם מחשש שהם ייתפסו בעיני החברה ככשלון.
- אנשים ידברו עם סביבתם החברתית אודות נושאים שונים: פוליטיקה, עבודה וכו' אך ימעטו לדבר על נישואיהם כולל עם הקרובים להם ביותר.
- בדידות זו תחושה סובייקטיבית. אדם יכול להיות מוקף סביבו בעשרות אנשים וחברים אך הוא יחוש בודד.
- בדידות ניתנת לטיפול אך קיים הבדל בין גברים לנשים לגבי הנכונות לפנות לטיפול מקצועי. גברים נוטים פחות מנשים לפנות לטיפול מקצועי במידה והם חשים בדידות.
- סקר שנערך ע"י ארגון AARP (ארגון הגימלאים בארה"ב) מצא ש-33% מהנשואים שגילם מעל 45 דיווחו על תחושת בדידות.
התפתחות הבדידות הרגשית
כשזוג נישא סיכויים נמוכים ביותר שנימצא מי מהם מתלונן אודות בדידות או שעמום. בתקופה הראשונה הם עסוקים בהתאהבותם ותוצריה הנלווים. בשלב הבא של הזוגיות מגיעה האהבה. בתקופת האהבה הזוג עסוק בלבנות את עצמו בתחום הקריירה האישית, המשפחה וכו'. יש זוגות שבמשך כל תקופת חייהם המשותפים יהיו עסוקים בלבנות את עצמם בהיבטים שונים. מצוין. עם זאת, יהיו זוגות שיחליטו "לנוח" ומבלי משים הם פותחים את הדלת לבדידות. לדברי ד"ר רבקה נרדי הבדידות תחילתה בשעמום. בני הזוג משתעממים אחד בחברת השני. אין להם נושאי שיחה משותפים שהרי כבר הכול דובר והכל ידוע. אין שום "חומר בעירה" ביניהם שיגרום להם להתעניין אחד בשני כי אין במה להתעניין!! הואיל ולא משוחחים הרי שנוצרת שתיקה. מכאן ועד בדידות המרחק קצר. כדי להימנע מלהגיע למצב של בדידות ממליצה ד"ר נרדי שכל אחד מאיתנו יפתח לעצמו תחומי עניין. פיתוח תחומי עניין יספק את הפרט עצמו וכן הדבר יספק נושא לשיחה – הקשיים המתגלים בתחום העניין, אירועים שהתרחשו תוך כדי העיסוק, הצלחות וכו'. כן, מבלי משים אחד מבני הזוג מחדש לבן זוג השני דבר מה וגורם לו לתת משוב לבן זוגו בצורות שונות, מחמאות, שאלות, עצות לשיפור ואולי אף הוא יתחיל לגלות עניין באותו התחום או שיתעניין בתחומים אחרים.
גורמים נוספים להתפתחות בדידות:
- בעיות לא פתורות – נכון, פרופ' גוטמן מצא ש-69% מהבעיות העולות בזוגיות אינן פתירות אך תמיד נותרת השאלה כיצד מקבל זאת כל אחד מבני הזוג. ייתכן ואחד מבני הזוג יאמר "כמות הבעיות הלא פתירות גדולה עלי….." – דבר שיגרום לו להיכבות.
- ציפיות לא מציאותיות – אחד הדברים שחוקרים רבים בתחום הזוגיות מצביעים עליו שקיימים בני זוג שמצפים מבני זוגם שיבינו אותם, או את כוונתם, גם אם הם לא הסבירו את עצמם בצורה מפורשת. במילים אחרות, חוקרים רבים טוענים שאל לנו לצפות מבני זוגנו להבין אותנו אם לא אמרנו או לא הסברנו את רצוננו או כוונתנו. וגם אם הסברנו ואמרנו בצורה הכי ברורה – האם הציפייה שלנו מבן זוגנו ריאלית? ואם היא לא ריאלית, מי הגורם האובייקטיבי שיסב את תשומת ליבנו לכך? מי יגרום לכך שאנו נהרהר שנית בבקשתנו או ציפיותינו? וגם אם כוונתנו ורצוננו ריאליים ומובנים – האם בני זוגנו יתנהגו בהתאם?
הואיל ויש ציפיות שבסופו של דבר אינן באות לידי מימוש בל נתפלא שמאן דהו חש בודד!! אין לו עם מי לחלוק!!
- חוסר יכולת לדבר בכנות עם בן הזוג – לעיתים קיים חשש לדבר עם בן/ת הזוג בכנות ובפתיחות מסיבות שונות: מהחשש שהוא/היא יכעס, מחשש לעלבון, מחשש לשתיקה רועמת וכו'. הרצון לדבר בכנות הוא דבר נעלה אך לעיתים התגובות חסרות כל פרופורציות והרי לנו עוד סיבה להסתגר ולהתבודד ויצירת תחושה ש"אין עם מי לדבר".
- חוסר אינטימיות – ולא משנה אם מדובר באינטימיות רגשית או פיזית. אינטימיות זו חשיפה עצמית מבלי לחשוש שהדבר ישמש נגדנו במוקדם או במאוחר. כמו"כ לא נבוקר על מעשינו. במילים פשוטות, אם אין לי עם מי לחלוק אז מה יש לי לחפש בזוגיות?
- "עודף קשר" – החוקרת ג'קסון ריאונדרה טוענת שקיימים זוגות ה"דבוקים" אחד לשני ברמה כזו שאפילו סיכה לא תוכל להיכנס ביניהם. בכל מקום ובכל דבר תמצא את שניהם. לטענתה הדבר נראה נהדר אך לא היא מאחר וכל אחד חייב ליצור עולם משלו ולבא לידי ביטוי באופן עצמאי ושונה. ואז, אם חלילה קורה דבר מה, המשפיע על יחסי בני הזוג, אחד מהם או אף שניהם יכולים לחוש בדידות כי לפתע בן הזוג כבר אינו כתמול שלשום.
מצב קיצוני של בדידות ניתן לכנותה "בדידות על". מצב זה האדם חש שאף אחד לא רואה אותו, או שומע אותו. דומה הדבר לתינוק שבוכה ובוכה ואף אחד לא מתייחס לבכי שלו עד שהוא משתתק…. נכון, לעיתים חושבים שהתינוק התעייף ונרדם אך כשבאים לראותו בעריסתו מוצאים אותו עירני.
סימנים לבדידות בנישואים
- זאת עלינו לדעת, נישואין אינם תרופה לבדידות. לדעת הכותב, לעיתים הם יכולים להיות הגורם לבדידות… . אין פרוש הדבר שיש להימנע מנישואים, חו"ח, אך יש לבדוק היטב עם מי אתם הולכים לעמוד מתחת לחופה ולבחון הנושא מזוויות שונות ולתת לעצמכם תשובות אמיתיות.
ניתן להסתייע בנושא זה באיש מקצוע ויפה שעה אחת קודם.
- תחושה של אי-חיבור לבן/ת זוג. הפרטנר כבר לא מרגש אותכם ואתם ביחד ולו רק בשל הילדים, או מסיבות כלכליות.
- מיעוט שיחות בין בני הזוג ולבטח לא שיחות נפש. השיחות נושאות אופי "מינהלי": קח, תביא, עשה, תקן, לך לפה ולך לשם וכו'.
- בעיות בריאות
- הארכת שעות עבודה (ביצוע שעות נוספות).
- צפייה ממושכת בטלוויזיה.
- הימנעות מיחסי מין
- אי התעניינות בצרכי בן הזוג השני והימנעות מלהראות איכפתיות למתרחש עם בן הזוג השני (קשיים בעבודה, סיוע בעבודות הבית וכו').
- הבאת העבודה הביתה והמשך העיסוק בה בין אם ליד המחשב ובין אם ביצוע שיחות טלפון לקולגות.
- תחושה שרק את/ה משקיע בזוגיות
"עדיף להיות אומלל לבד מאשר לא מרוצה עם מישהו" (מרילין מונרו)
תוצאותיה ההרסניות של בדידות הרגשית
- חשש שהבדידות תגרום לדיכאון. במחקר שפורסם ב-2021 ובוצע ע"י ד"ר אליזבט סקוט ופורסם בכתב העת Lancet Psychiatry נימצא שיש קשר בין בדידות ותסמיני דכאון בקרב בני 50+. גם היא טוענת שבדידות ודכאון קשורים ביניהם קשר הדוק.
- קיצור תוחלת חיים ב-5 שנים, בממוצע, מאלו שאינם חשים בדידות.
- החלשת תנגודת הגוף למחלות שונות. בלשון אחרת, עמידות וחסינות הגוף למחלות שונות נפגמת.
- הגברת צריכת אלכוהול
- ירידה ברווחה הכלכלית
- עייפות
- כאבים כרוניים
- עליה בסיכון ללקות בלחץ דם גבוה, מחלות לב וסרטן. מן המפורסמות היא שבבדיקת היסטוריה רפואית של אנשים שלקו בסרטן נימצא שרבים מהם היו, תקופה מסוימת, בלחץ נפשי.
- פגיעה קוגנטיבית
אז איך פותרים את הבעיה?
נושא הבדידות נראה כמשא כבד "שנפל" על הזוגיות וכאילו אינו ניתן לפתרון באופן עצמאי, ולא היא. להלן עצות אחדות ליישום בהתמודדות עם הבעיה:
- לשוחח עם בן הזוג אודות התחושה ולנסות להבין את מקורה. כן, לא לפחד מלהתווכח בנושא כי הבדידות קשה יותר. תתפלאו, לעיתים בן הזוג אינו חש בבדידות של בן הזוג השני – דבר שהוא בעייתי בפני עצמו…. .
- כדי להימנע מבדידות על בני הזוג ליצור אווירה של שייכות – "אני שלך ואת שלי". אין הכוונה לבעלות של האחד על השני אלא ליצירת תחושה "אני כאן בשבילך". לדברי פרופ' עמי שקד אלמלא הצורך האנושי בתחושת שייכות, לא הייתה נוצרת הבדידות. הבעיה היא שאנו משקיעים את מלא מרצנו בדברים זניחים אך לא משקיעים בזוגיות ולוקחים אותה כמובנת מאליה.
- בדקו מה יענה על ציפיותיכם בנוגע למילוי הזמן הפנוי – מנוי לקאונטרי, הצטרפות לחוג, יציאה להרצאות, טיולים וכו'.
- לחדש/לטפח מערכות יחסים עם המשפחה ואף עם חברים וותיקים. ייתכן שברבות השנים מערכות היחסים הדלדלו. למה שלא תדאגו לטפחם מחדש?
- אמצו מנהג חדש: לומר "שלום" לאנשים ברחוב שאינכם מכיר. רובם ישיבו בברכת שלום, במקרה הטוב, וחלק קטן יעצור ויתעניין ב"מי מברך אותם ומה פתאום" ומזה ייתכן ותתפתח שיחה נחמדה.
מחפשים סיוע? התקשרו אלי (אמנון) לנייד מס':050-8644347 ותענו במהרה
