בגידות בזוגיות

* המאמר מנוסח בלשון זכר מסיבות של נוחות, והוא מכוון לשני המינים

בגידות בנישואים או במערכת יחסים זוגית אחרת היא נושא רחב שימיו כימי ההיסטוריה האנושית.

מאמר זה יעסוק בשאלה העולה, בפורומים שונים ובצורות שונות, מה "דין" בן זוג שנתפס בבגידה. לא רק זאת, האם "דינו" של בוגד, שהוד במעשה הבגידה, ביוזמתו ובטרם התגלה הדבר ע"י הנבגד/ת, זהה לדינו של מי שהודה רק לאחר שנתפסו? אחמיר יותר ואשאל: מה דינו של בוגד שבתחילה התכחש למעשה הבגידה ורק לאחר "לחץ פיסי מתון" הודה במעשה?

השפעת הבגידה על הנבגד

לא אטעה אם אומר שמעשה בגידה הוא טראומטי לנבגד והשפעת המעשה תהיה לטווח ארוך ואולי אף עד יומו האחרון. יש מי מהנבגדות שהבגידה שחוו "רודפת" אחריהם כמו צל שלא ניתן להיפטר ממנו. למעשה הבגידה השפעה שלילית נרחבת על הנבגדת בהיבטים שונים: הנבגדת עלולה לחוש כאדם חסר ערך, הנבגדת עלולה לאבד את הביטחון האישי, הנבגדת עלולה לחוש שלא בנוח בסביבתה החברתית והמשפחתית ועלול להתעורר החשש בקרבה מלעג של החברה ואף מביקורת של "איך לא ראית"? "מה פגום בך שהגעתם למצב שכזה"? "מה יאמר לילדים"? בקיצור, הבגידה יוצרת אדווה כמו שגורמת אבן הנזרקת לשלולית.

תגובה צפויה של הנבגד

אין ספק וממש לא מצופה מנבגד שיעבור לסדר היום על מעשה הבגידה של בן הזוג. אין ספק שדרישה "להעמיד את הבוגד במקום" הינה דרישה לגיטימית וכן הדרישה לקבל הסברים הגיוניים והתנצלות עמוקה וכנה ודרישה להתחייבות (בין אם כתובה ובין אם לאו) שלא לחזור על מעשה זה יכולה להיחשב למעשה לגיטימי ואף מומלץ שתערך ע"י עו"ד המתמחה בדיני משפחה. לעניין זה, אני מכיר באופן אישי אישה שתפסה את בעלה מנהל צ'אט במרשתת עם בחורה אחרת. הרעייה העמידה אולטימטום לבעלה: או גירושים על כל המשתמע מכך או חוזה (שנערך ע"י עו"ד) ובו התחייבות שאם יחזור על מעשיו הם יתגרשו והבית יועמד לרשותה. 

כמדומני שעד כאן הדברים נראים הגיוניים והם בחזקת "מצוות עשה" לצד הנבגד.

מצוות "אל תעשה" לנבגד

אפתח ואומר: אל תתעלל/י בבוגד/ת ועוד ארחיב על כך בהמשך.

ובהמשך לפתיח…. רציתי לשתף אתכם בחלק ממאמר שקראתי במרשתת שנכתב ע"י יועץ/ת זוגי/ת ובו נפרסה משנתו/ה ותפיסת עולמו/ה לגבי העונש הראוי לבוגד/ת. כפי שציינתי בפסקה הקודמת לא ניתן וממש לא מומלץ לעבור על המעשה לסדר היום אך במאמר שקראתי מצאתי תגובה קיצונית ביותר שכל מה שחסר בה היה דבר אחד: יש להעמיד את הבוגד/ת בפני כיתת יורים או לסקול את הבוגד/ת באבנים. כן, זה לא נכתב אך קראו מה שהוצע ובתום הקריאה לבטח תשאלו עצמכם "למה לא להתגרש ובזאת לסיים את הפרשה…."?

להלן ציטוט דברי היועץ/ת:

"….. וכעת בנוגע ל"לסלוח ולשכוח. חשוב להבין שהציפייה הזו אינה הגיונית, אינה אפשרית, אינה נכונה ואף אינה רצויה (דברי ארס גרועים מאלה, אין!! הכל פסול!! א.ב.). הפרטנר שבחר לפעול באופן של בגידה, למרות שהוא מעוניין לשמר את מערכת היחסים שלו, הרי לא רצה שהבגידה הזו תיעלם – המשאלה העמוקה שלו היא שהבגידה הזו תשנה משהו בזוגיות (נ-ה-ד-ר. משמעות הדבר שהבוגד רק רצה שישימו לב אליו, שיראו אותו, שיתחשבו בו, "שיספרו אותו". הוא זעק לעזרה!! אני בהחלט יכול להסכים שאולי היה צריך לנקוט בצעד אחר אך הכותב/ת בעצמו/ה כותב/ת שהבוגד רצה לשנות משהו בזוגיות. במילים אחרות, היה לו צורך מסוים שלא מומש!!).

היועץ/ת ממשיך וכותב "בן הזוג הנבגד, מצד השני – אין ולא תהיה לו יכולת לשכוח את הבגידה (היועץ/ת מרשה לעצמו/ה להחליט בשם הנבגד אם הוא יכול לשכוח את מעשה הבגידה אם לאו…. מי שמך להחליט בנדון? א.ב.) ויתרה מכך, יהיה זה מאוד טיפשי מצדו לשכוח, לפתוח דף חדש, או להחזיר את האמון המלא שלו בפרטנר שלו (אם כך, בשביל מה להישאר יחדיו? נא התכבדו והתגרשו וחסל סדר התעללות!! א.ב.).

ואם עד כאן לא הבנתם את מה שנכתב הרי לכם המשך הדברים….

"מגיע לו (הכוונה: לנבגד/ת, א.ב.) לדעת בדיוק, מה היה, מגיע לו לשחזר זאת פעם אחר פעם, מגיע לו לא לשחרר מזה (ניסוח לקוי במקור אך הכוונה ברורה, א.ב.) אף פעם ולהיפגע מזה שוב ושוב (נראה שלבסוף הנבגד יזדקק לטיפול נפשי מרוב עיסוק בבגידה)  ושהצד השני (הכוונה: הבוגד, א.ב.) ינסה בעבודה שאולי תיקח כל החיים (עברית קלוקלת. במקום "תיקח" יש לכתוב "תארך", א.ב.) לבנות את האמון שלו מחדש בהבנה, ברגישות, בהתנצלויות ובמעשים".

סיכום הדברים שמציע/ה כותב/ת המאמר שאת דבריו/ה ציטטתי:

כותב/ת המאמר מציע/ה, במילים הכי ברורות, לסרוק את עורו של הבוגד/ת במסרקות ברזל עד רגע לפני שהוא משיב את נשמתו לבורא מאחר ואם ישיב נשמתו לבורא הרי שלא יהיה את מי להמשיך ולהעניש והתענוג שבענישה יתפוגג ולא יהיה במי להתעלל. חבל. לעומת זאת אם נתעלל ונתעלל ונתעלל הרי שהנבגדת "תהיה מאושרת" מאחר והשיבה לבוגד כגמולו ואילו הבוגד יתחיל לאבד צלם אנוש ואט-אט יהפוך לסמרטוט. לא ברור לי כיצד ניתן לכתוב דברים שכאלו. אלו הצעות הבל. על הפתרון אדון בהמשך. 

מעניין יותר, שבהמשך המאמר הכותב/ת מבצע/ת תפנית של 180 מעלות והופך/ת את עורו ופתאום נשמעות זמירות חדשות ופייסניות וממליץ/ה להתנהג אחרת ולא להתעלל בבוגד אלא לפעול בצורה רציונאלית….. וכך הוא/היא כותב/ת:

"חשוב להבין שתפקידו של תהליך צמיחה הכוונה: שיקום, א.ב.( מבגידה הוא לא להעלים אותה  אלא לייצר מתוכה מערכת יחסים חדשה, שיש בה מענה על הצרכים ההדדיים של בני הזוג ושיש בה הכרה בנוגע לשבריריות של הזוגיות ומכאן פעולות זוגיות יום-יומיות שמטרתן להגן על מערכת היחסים שלעולם לא תחזור להיות מה שהיא הייתה אך לא פעם היא תהפוך טובה, חזקה ובריאה בהרבה".

שימו לב, הניסוח קצת מבולבל אך בסייפא של דברי הכותב/ת, בחלק הכתוב בירוק ובכחול, זהו משפט עם שתי משמעויות סותרות. מצד אחד (בחלק הירוק) נכתב שמערכת היחסים לא תחזור לעולם להיות מה שהיא הייתה אך בחלק השני, הכחול, הכותב/ת מציין שייתכן ומערכת היחסים תהיה טובה יותר משהייתה בעבר.

לא נעים לומר אך במחשבה מעמיקה, ומבלי לקחת סיכון, אם מערכת היחסים גרועה אולי שווה ומומלץ לבגוד כי ייתכן ובזכות הבגידה מערכת היחסים תשתפר….. ואת זה  לא אני כתבתי אלא אני אומר דברים בשם אומרם ומפרשם.

אז איך מתקנים את היחסים בעקבות בגידה רומנטית

ראשית דבר, נחרדתי לקרוא את המאמר שאת חלקו (הקטן) ציטטתי. בשתי מילים: התמלאתי קבס. כיועץ זוגי אני מחפש כל דרך אפשרית לתקן טעויות של בני הזוג. בינינו, בגידה לא נוצרת "סתם כך", או "כי התחשק". לא!! בגידה נוצרת מסיבות שונות ולעיתים אף משונות. כן, משונות (שברובן המכריע הן כיסוי שטותי לסיבה האמיתית). רוצים דוגמא? בבקשה. זוג הגיע אלי ובפי הבעל שלוש טענות. האחת, נמאס לו לחיות בעיר מגוריו בשל ריבוי הדתיים במקום. הטענה בדבר ריבוי הדתיים "התגלה" לאחר 23 שנות מגורים באותה העיר. שנית, לבעל נמאס לאכול ביום שבת מאכלים שעמדו על פלטת שבת וזאת בטענה שאוכל שהועמד על פלטת שת אינו טעים. גם כאן, אנינות הטעם של הבעל השנתה לאחר 23 שנות נישואין. הטענה השלישי: לאחר 23 שנות נישואין נמאס לבעל שרעייתו מבצעת הפרדה בין בשר לחלב.

דבר שני, אל תרבו "לחפור" עוד ועוד בבגידה. הדבר חסר תועלת. יש ללבן את הנושא מהר ולהמשיך הלאה. כן, יכול להיות שהצד הנבגד לא יהיה שבע רצון מהתשובות שישמיע הבוגד ואז יחליטו בני הזוג אם ברצונם להמשיך בזוגיות אם לאו. "חפירה" לשם הצקה אינה מועילה והיא עוד עלולה לחזור כבומרנג ל"חופר. במילים פשוטות, או שתתגרשו או שתמשיכו בזוגיות בהחלט אין פסול בעריכת הסכם למקרה שההבנות תופרנה.  אם הנבגד כל-כך פגוע והוא רוצה לסיים את היחסים בעקבות כך אז למה לעסוק בסוגיה זו? מה יתרום העיסוק בסוגיה?

"בגדול" אומר שבגידה נוצרת בשל צורך של אחד הצדדים בדבר מסוים והצד השני אינו מספקו. אי-מילוי הצורך הוא אם כל חטאת. הוא הגורם לבגידה ובל נתעלם מכך. די בכך שתשאל השאלה: מה היא נתנה לך שאני לא נתתי? לעיתים בן הזוג הנבגד לא יכול למלא את הצורך מסיבות שונות, כגון: מגבלות רפואיות, ערכים ונורמות, חוסר סיפוק מיני וכיוצ"ב. 

צעדים ראשונים בפתרון הבעיה

אין פתרון קסם ואין פתרון אחיד לבעיה. פתרון המתאים לזוג א' אינו מתאים לזוג ב'. אנו טיפוסים שונים עם ערכים שונים. עם זאת, ההצעות שאביא להלן תתאמנה לרוב הזוגות ולו לתחילת ליבון הבעיה המונחת לפתחו של זוג זה או אחר. את המשך הליבון הם יוכלו לעשות לבדם, או בסיוע איש מקצוע.

להלן מספר הצעות שלטעמי הן אבני יסוד בפתרון הבעיה:

ראשית, אני מציע לצד הנבגד לכבוש כעסו. שלא אובן לא נכון, אינני אומר שלא לכעוס אלא לכבוש את הכעס וזה קשה, קשה מאוד.

לצד הבוגד אני אומר "אני מדבר רק איתך ולא עם המאהב/ת. המפגשים הצדדיים חייבים להיפסק לאלתר".

בשלב הבא, יש לשבת במקום שקט (לא בבית) וללבן את נושא הבגידה. היו ישרים וכנים אחד עם השני. חדלו מאמירות "זה לא בדיוק כך", "את/ה לא הבנת", "זה לא מה שאמרתי (כן, פתאום הופכים בני הזוג לחברי האקדמיה לעברית) אלא לומר את הדברים בצורה הכי ברורה, הכי פשוטה ובקצרה. אל תכללו דברים שאינם רלוונטיים ואל תסטו מהנושא.

כן, ניתן לומר גם דברים קשים אך בשקט. מומלץ לבוא עם דברים כתובים כי בלהט הוויכוח אתם עלולים לשכוח דברים. לנהל שיחה שקטה ולא בצעקות. לומר את הדברים בכנות. לפעמים די במילים כגון: "אני חש שמיציתי את הקשר", או "אהבתי פגה", או "תשוקתי פגה" הם ברורים מספיק. נכון, מומלץ ללבן את הנושא ולשאול "למה שתקת"? "למה מאחורי הגב"? כן, בהחלט מגיע הסבר. וכן, ההסבר צריך להיות הגיוני. וכן, גם מי ששאל "למה שתקת" עשוי לחשוב שהוא "אחז בגרוגרת" של בן זוגו ופתאום הוא יקבל תשובה שהוא ממש לא ציפה, למשל: "כמה פעמים אמרתי לך שאנו צריכים לדבר אך תמיד התחמקת….". לזאת קוראים "גול עצמי" בכדורגל, או "איפון" בג'ודו.

אפשר להכביר בדוגמאות אך כל מה שרציתי לומר שמומלץ לדון בנושא ולא לברוח ממנו אך לא לדוש את בשרו של הבוגד. הדבר עלול לגרום לסיום היחסים – דבר שלכאורה או למעשה הצד הכועס לא התכוון אליהם ובסה"כ הוא רצה להשיב את כבודו האבוד. בקיצור, אל תנהלו את השיחה בעיניים רושפות כולנו מכירים את המשפט "למה אתה מסתכל עלי בצורה כזו…." זה ממש לא תורם ואל תשאלו שוב ושוב "למה ומדוע".

נכון, לעיתים אחד מבני הזוג מתקשה לנהל שיחה קשוחה עם בן הזוג ולעיתים הקושי חל על שניהם. מניסיוני, לא פעם כשאני מציע לאחד מבני הזוג לשאול דבר מה את בן הזוג אני מקבל תשובה "אני לא יכול/ה, תשאל אתה". הבעיה שלא תמיד אני, או כל יועץ אחר, יכול לשאול מאחר ואנו עלולים להיתפס כלא נייטרלים וכמצדדים באחד הצדדים.

אז אם נתקלתם בבעיה עם בן הזוג ואינכם יודעים כיצד להתמודד עימה, מה לשאול, איך לשאול, ועוד כהנא וכהנא אשמח לסייע בידכם. זכרו, הדשא של השכן אינו ירוק יותר…